⌚ יום חמישי יא באייר תשפ"ב כו לעומר. 17:00 הרב אברהם הכהן - יתד נאמן
תחייתן של קהילות אשכנז בארץ ישראל 🖍 חלק שני מהכתבה שהתפרסמה ביתד נאמן בערב חג הפסח תשפ"ב 🖍 מה הגיב גאב"ד ביתר הרב אורדטנליך זצ"ל למראה כוס הקידוש? ומהי ההברה המדוייקת לפי דעת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל? 🖍 זאת ועוד בכתבה שלפנינו.
רמות: 'פרידברגר אנלאגה' ו'ממורבוך'
בשכונת רמות שבירושלים, הרעיון להקים בית כנסת כמנהג אשכנז המובהק, עלה בשלהי שנת תשנ"ט במחשבתם של חברי 'מכון מורשת אשכנז'. לאחר הימים הנוראים וחגי תשרי תש"ס הופיעה פניה לציבור על גבי לוחות המודעות בבתי הכנסת המרכזיים בשכונה, להתארגן להקמת המניין. הרעיון הלא שגרתי הפך לשיחת היום בקרב אברכי השכונה, כאשר כדרכם של יהודים, חלקים מצדדים ברעיון, ואחרים מתנגדים לו.
שני אברכים מהשכונה החליטו להיכנס ולשאול את פיו של מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, האם לדעתו ראוי להקים בית כנסת כזה, כשתורף השאלה היה, שמכיוון שמרבית המתפללים הפוטנציאליי אינם אוחזים במנהגים אלו זה שנים רבות, וישנם גם כאלו שמעולם לא נהגו בעצמם את המנהגים האלו, אלא אלו רק מנהגי אבותיהם, האם נכון במקרה כזה להקים בית כנסת שיחדש את אותם מנהגים עתיקים וקדושים, או שמא עדיף להימנע מכך.
מרן הגרי"ש זצוק"ל הפך בצדדי השאלה, ולבסוף צידד בעד המהלך, ונימק את הכרעתו במספר טעמים; אמירת הפיוטים, השירה בתפילה, ההתעטפות בטלית בירידה לפני התיבה ובאמירת הקדיש בעליה לתורה ובכל 'תפקיד' ציבורי (כבוד התפילה). כמו כן ציין מרן הגרי"ש זצ"ל (כפי שהזכיר גם הרב המבורגר בדבריו. א.ה), שההברה הייקית-אשכנזית יותר נכונה ומדוייקת.
ואכן בית הכנסת נפתח בס"ד באותה השנה, ועם הזמן התגבשה סביבו קהילה שלמה של יוצאי אשכנז, שרואים במקום זה את הבית הרוחני שלהם. מלבד הנקודות שמנינו, יש דברים נוספים שבהם מתייחס בית הכנסת, כמו למשל הכבוד המיוחד שרוחשים לבית הכנסת אשר בין כתליו לא נכנסים אכילה ושתיה, ומקפידים בו גם על הסדר והיופי, כיאה לבית מקדש מעט. הגאון הגדול רבי משה יהודה שלזינגר שליט"א, ראש ישיבת קול תורה, שח ואמר לרב שליט"א, שאם היה באפשרותו, היה בא להתפלל דבר יום ביומו רק בבית כנסת זה בשל הכבוד הגדול שמעניקים המתפללים לבית הכנסת!
במהלך השנים בית הכנסת גדל והתבסס, ובחודש תשרי תשס"ח הגאון רבי יהודה גנס שליט"א התמנה לרב בית הכנסת ומנהיג הקהילה. הקהילה הלכה והתפתחה, וכשהמקום הזמני במקלט של אחד הבניינים נעשה צר מהכיל את ציבור המתפללים, הוחלט לבסוף לבנות מבנה של קבע. בשנת תשע"ד החלה בניית השלב הראשון של מבנה בית הכנסת, וכעת מתארגנים לקראת בנייתו של ההיכל המרכזי, כשכל תכניות הבניה נערכו באופן דומה לבית הכנסת הגדול בפרנקפורט דמיין, ה"פרידברגר אנלאגה", שנחרב על ידי הנאצים ימ"ש.
בשנים שחלפו מאז הקמת בית הכנסת, זכו שניים מחברי הקהילה בבית הכנסת בתואר 'חבר' ואחד קיבל את התואר 'מורנו'. וכמנהג יהדות אשכנז, תארים אלו נלווים לשמם בכל עליה לתורה, בכל 'מי שבירך' שנאמר להם או לבניהם, וכן בכל הכרזה בציבור.
הבדלה בבית הכנסת
בבית כנסת זה כמנהג בתי הכנסת הנוהגים כ'מנהג אשכנז המערבי', נוהגים לומר את תפילת 'אב הרחמים' רק פעמיים בשנה – בשבת חזון ובשבת שלפני שבועות (שתי השבתות שבהן אירעו הפרעות של מסעי הצלב – גזירות תתנ"ו. א.ה). אך לעומת זאת, מידי שבת בשבתו מקפידים לקרוא בספר הזכרון, הנקרא בגרמנית 'ממורבוך', שבו מופיעים שמותיהם של נפטרים הקשורים לחברי הקהילה, ומזכירים כמה מהם בלחש. אך הקריאה ב'ממורבוך, נעשית רק בשבתות שאילו חל אותו תאריך ביום חול היו אומרים בו תחנון (וכן בד' פרשיות, בשבת מברכים ועוד), בדומה לשבתות שאין אומרים בהן 'אב הרחמים' בקהילות מזרח אירופה.
גם השירה בבית הכנסת מוסיפה כבוד ויקר לתפילה. בכל שבת שרים קטעים רבים בתפילה במנגינות יפות ומרוממות, שהוד קדומים חופף עליהן. בנוסף, בכל שבת מיוחדת בשנה, כמו למשל בשבתות שמוציאין בהם שני ספיר תורה, ארבע פרשיות, שבת חנוכה, וכדומה, ישנם ניגונים מיוחדים שמשוררים בבית הכנסת.
לקראת כל חודש, מקדימים ב'ברכת החודש' לנגן ניגון של החג או של הימים המיוחדים שיחולו באותו החודש (בחודש ניסן, למשל, מנגנים את הניגון הידוע של 'אדיר הוא'), ובשמחת תורה מצטרפות יחד המנגינות מכל השנה ל'יאהר'ס קדיש' (הקדיש השנתי) שבו משורר הש"ץ את הקדיש, בשילוב נפלא של כל המנגינות של השנה.
מודיעין עילית: 'מה טובו', 'יגדל', ו'וימפל'
בית הכנסת הגדול של יוצאי אשכנז שוכן במודיעין עילית.
בתחילת הדרך, קבוצת אברכים יסדה בגן ילדים מניין מצומצם בליל שבת, וכעבור תקופה, הם שכרו חדר קטן שבו התקיים מניין התפילה בשבתות, עד שלבסוף נבנה הבניין המפואר בכניסה לרחוב 'נתיבות המשפט'.
כיום נמנות על הקהילה למעלה ממאה משפחות, והקהילה מתנהלת באופן דומה לקהילות שהיו באשכנז, כשכל אחד תורם את חלקו בקהילה. יש בבית הכנסת מקהלת ילדים, שבה עשרות ילדים משוררים בשמחת תורה 'מה טובו' לפני התפילה ו'יגדל' בסוףה, כשהחזרות נערכות בכל יום בחול המועד אחרי תפילת שחרית.
בנוסף לכך, יש בבית הכנסת 'ועד מנהגים' אשר בודק את המקורות,, ומקבל את ההחלטות איך לקיים את המנהגים, וכך הציבור כולו מחובר לכל מנהג בבית הכנסת. בכל ליל שבת, הילדים מתקבצים סביב החזן המקדש על היין על פי דברי הירושלמי (הובא באור זרוע, ח"א שו"ת סי' תשנב) "למה לי לקדושי בבי כנישתא? כדי לזכות את התינוקות, פירוש שירצו לשמוע ברכה ויענו אמן ויטעמו מן הברכה".
בסיומה של התפילה, עוברים הילדים על פני הרב שליט"א, הגאון רבי דניאל גולדשמידט שליט"א מחשובי מורי ההוראה במודיעין עילית, המברכם בפרטות, כל אחד ואחד כמנהג אבות מאז ומקדם.
בנוסף לכך, דגש חשוב שמים בקהילה על שיתופם הפעיל של הילדים בחלקי התפילה והליכות בית הכנסת, כמו כיבודם ב'מצוות' הקשורות לספר תורה: קיפול המפה; גלילה; עץ חיים; הושטה, ועוד. מחזה מרנין לב הוא המראה של הילדים הפעוטים המביאים את ה'וימפל' במלאת להם שלוש שנים, וחוגרים בו את ספר התורה. מחזה שמעלה בזכרון כולם את ההבטחה הנצחית "כי לא תשכח מפי זרעו". המסורת המפוארת בת אלפי שנים חיה וקיימת, ויש לה עתיד והמשך.
בנוסף לכך נערכות בבית הכנסת מסיבות רֵעים – בימי מועד, בסיומי מסכתות, ובשמחות המשפחתיות של בני הקהילה, שבהם מחזקים את הקשר והאחווה בין בני הקהילה, מתגייס בשעת הצורך לסייע ולהושיט יד, בעיקר בזמני שמחה, בכל הנצרך להקל על בעלי השמחה על מנת ששמחתם תהיה שלמה.
מקהלת הילדים בבית הכנסת בקרית ספר
רכסים: קידוש בעמידה
על מניין יוצאי אשכנז ברכסים, מספר הרב ישראל שטרן שליט"א
"בחורף תשע"ז פניתי למשגיח הגה"צ רבי דב יפה זצוק"ל, והוא השיב לשאלתי – האם אפשר לייסד מנין כמנהג אשכנז גם ברכסים, שבוודאי שאפשר, ואין בזה סתירה למנהג המקום".
"בעקבות המודעות על התארגנות המניין, הביעו מספר אנשים את רצונם להשתתף, וכך הוחלט לפתוח את מניין התפילה לשבת אחת, ולאחר מכן להחליט לגבי ההמשך".
"וכך נפתח המניין בימי ספירת העומר תשע"ח, כשבתחילה היוזמה פעלה רק בתפילות ליל שבת. אך הנה, ההשתתפות היתה מעבר למצופה, ולא מעט אנשים שביקשו להתפלל אצלנו, עלו בלית ברירה לבית הכנסת הספרדי הממוקם מעל חדר המניין. בשבוע שלאחר מכן קיבלתי תגובות חמות מכמה כיוונים, וכמובן שעד מהרה נפלה ההחלטה להמשיך לבסס את המניין. וכך זכינו בחורף האחרון לפתיחת מנין קבוע לכל תפילות השבת בגבעה ב'".
"בבית הכנסת אנו משתדלים ככל האפשר להיצמד למנהג ראשוני אשכנז, כפי שעבר במסורת יהודי פרנקפורט דמיין, כמפורסם זה שנים על ידי 'מכון מורשת אשכנז'. לדוגמא, בהתאם לסגולה הידועה מן הראשונים (ומוזכרת גם במשנה ברורה), שעמידה בקידוש ליל שבת בבית הכנסת מועילה לעייפות הברכיים, כבר הגיעו כמה פעמים למניין אצלנו אנשים ישובים בכסאות גלגלים, שבאו במיוחד כדי 'להרויח' את הסגולה הזו, תוך שהם מתאמצים לעמוד בעת הקידוש".
ביתר עילית: הקפות ומדורה בחצר בית הכנסת
בית הכנסת בביתר עילית הוקם לפני שבע עשרה שנה, על ידי ר' אהרן נקאמייר, שעל פי הוראת רבותיו הקפיד לשמור על מסורת אבותיו. הכל התחיל בביקור שבת בבית הכנסת 'ישורון' בבני ברק, שבו הוא הביע את התפעלותו באזני הרב המבורגר ואמר: 'חבל שאצלנו אין כזה בית כנסת'. הרב המבורגר השיב לו 'אתה יכול לפתוח בעצמך', והוא לקח את הדברים ברצינות, וגמר בלבו לפתוח בית כנסת בביתר, הוא פגש את ר' חיים זוטר, תושב ביתר יליד שווייץ, שאותו הוא זיהה כבן אשכנז מכיוון שהתפלל בסידור 'רעדלהיים', וביחד הם התחילו לרקום את התכניות להקמת הקהילה החדשה.
הרב המבורגר 'שידך' ביניהם לבין הר' אברהם אומן, וביחד הם קיבלו את עידודם של רבני העיר, הגאון רבי מאיר שמחה אוירבך שליט"א והג"ר אברהם שטרן שליט"א רב קהילת אוהל תורה, שדירבנו והמריצו אותם לייסד את הקהילה, וגאב"ד ביתר הגרד"צ אורדנטליך זצ"ל אף התפלל במניין החדש מספר פעמים ודיבר בהתלהבות על חשיבות שמירת המסורת, וגולל את זכרונותיו כילד בקהילת בודפשט.
בית הכנסת ממוקם במבנה זמני, השוכן בחצר ת"ת 'נטעי מאיר' בגבעה א', כשחברי הקהילה הקבועים מונים כעשרים מתפללים, יוצאי קהילות יקיות מגווונות: בולטימור, ציריך, אמשטרדם, פריז, שטרסבורג, עדת ישורון ניו יורק, אהת תורה חיפה, ועוד.
בשנה האחרונה עלה על כס רבנות הקהילה הגאון רבי אברהם הורוויץ שליט"א, שמנהיג את הקהילה בדרך חכמי אשכנז, ומוסר שיעורים בשבתות ובימי חול בענייני הלכה ואגדה. בקהילה נערכות גם פעילויות נוספות, ובבית הכנסת נמסרים שיעורים קבועים בגמרא ובהלכה על ידי חברי הקהילה.
באופן כללי בית הכנסת נוהג על פי לוח המנהגים בהוצאת 'מכון מורשת אשכנז', אך נהוגים בו כמה מנהגים יחודיים; לדוגמא, בליל שמחת תורה לא נערכות הקפות, ואילו בצהרי שמחת תורה חוגגים בשמחה וריקודים בחצר בית הכנסת לצד הדלקת מדורה (כמובא במהרי"ל, רמ"א, ערוך לנר ובעל הפנ"י ועוד). מנהג מיוחד נוסף שנהוג בבית הכנסת הוא לומר י"ג פעמים י"ג מידות בכל תפילה מתפילות יום הכיפורים. וכן מנהגים מיוחדים נוספים שיסודותם בהררי קודש במסורת יהדות אשכנז.
אנקדוטה מענייינת אירעה בפעם הראשונה שהרב אורדנטליך זצ"ל הגיע להתפלל בקהילה בליל שבת, כשהוא נעץ מבט ממושך בכוס הקידוש (כנהוג בקהילות אשכנז לקדש על היין בבית הכנסת בתפילת ערבית של ליל שבת), חברי הקהילה הביטו זה בזה בתמיהה; מה הבעיה עם הכוס של הקידוש? האם המרא דאתרא סובר שיש בעיה לערוך קידוש בבית הכנסת בימינו? אך בסיום הקידוש פנה הרב אורדנטליך ושאל: 'מדוע הכוס של הקידוש כל כך קטנה? אני זוכר בילדותי בבודפשט שבבית הכנסת היה גביע גדול מאוד, שהספיק לכל ילדי הקהילה!..."
חיפה: מנהג פרנקפורט דמיין
בית הכנסת אשכנז בחיפה נוסד בשנת תש"ס, על ידי הרב זכריה מתתיהו שליט"א, במטרה לתת מענה הולם לקליטה נאותה של עולים יהודים מרוסיה, הן במישור הגשמי, להעניק להם בית חם ועזרה לקליטה בישראל, והן במישור הרוחני, בדגש על החזרה בתשובה, וקירוב וחיזוק הלבבות להכרת יסודות היהדות ושמירה על המצוות.
בשנת תשע"ז, נרשמה תוספת חיזוק משמעותית והוספת נופך יחודי לבית הכנסת, כשמנהג המקום נקבע כמנהג אשכנז המובהק, דהיינו מנהג פרנקפורט דמיין – גרמניה. מבית מדרשו של הגאון רבי שמשון רפאל הירש זצ"ל. המתיחד בשמנות והקפדה גדולה על מנהגי התפילה בבית הכנסת ובהענקת גוון יחודי לכל חג ומועד במשך השנה ולשבתות רבות במשך השנה.
בית הכנסת הממוקם בשכונת הדר שבחיפה, נותן מענה גם לשאר חלקי העיר, כשמידי שבת בשבתו צועדים לבית הכנסת יהודים יראים ושלמים שוחרי מנהג ומסורת, אף ממרחקים גדולים. וגם בשיא תקופת הקורונה לא שבת קול התפילה מבית הכנסת כשבחצר הגדולה של בית הכנסת התקיים מניין קורונה עם מספר רב מהרגיל של מתפללים.