בכתבה הקודמת (שפורסמה ביתד נאמן בערב הפסח תשפב) תיארנו את קהילות אשכנז המתחדשות בארץ ישראל, ופירטנו בהרחבה על קהילת אשכנז במודיעין עילית, קהילת ביתר, חיפה, רכסים, וקהל עדת ישורון ברמות בירושלים. 🕯 בחלק הראשון (והעיקרי) של הכתבה הובא ראיון עם ראש מכון מורשת אשכנז הרב בנימין שלמה המבורגר, בו הוא מגולל חלק מסיפורה של קהילת עדת ישראל במעייני הישועה 🕯 בכתבה שלפנינו ננסה להשלים את הסקירה על קהילות אשכנז 🕯 נרחיב מעט על קהילת "ישורון" ברח' בן יעקב בבני ברק, ועל קהילת בית ישראל בירושלים. וכן על קהילת וויען.
⌚ יב אייר תשפ"ב 20:00, אברהם אומן,
ישורון
בית הכנסת ישורון הוקם בשנת התשנ"ד בבניין בית הכנסת "שבת אחים" ברח' קיבוץ גלויות בבני ברק. ר' דוד כהן ור' אברהם סולומון שמתגוררים במרחק ניכר מבית הרפואה מעייני הישועה, פתחו בית הכנסת בשכונתם כדי להקל על אלו שמתגוררים במרחק. בית הכנסת פעל במשך שמונה שנים רק לתפילת מנחה קב"ש וערבית של לילי שבת ויו"ט. לשאר התפילות היו צריכים להמשיך ללכת למרחק (ב"שבת אחים" לא היתה אפשרות להתפלל שחרית).
בקיץ של שנת תשסב עבר בית הכנסת לרחוב בן יעקב, בכדי שיוכלו לקיים בו את כל תפילות השבתות והחגים. לאחר חצי שנה בחדר צדדי בשטיבל של בעלזא ברח' בן יעקב, עבר בית הכנסת לבניין 27 שם שכן במשך כמה שנים.
במשך השנים הגיעו לבית הכנסת רבנים ודרשנים רבים למסור שיעורים ודרשות בזמנים שונים.
בית הכנסת היה מהחלוצים והראשונים להחזיר עטרת אשכנז ליושנה במנהגים רבים. לדוגמא: הנחת תפילין בחול המועד, ברכת יראו עינינו בערבית של ימי החול, השמטת 'מוריד הטל', ברכת "למשומדים", ועוד מנהגים רבים אחרים שהונהגו לראשונה ב"ישורון" ומשם הועתקו לקהילות אחרות גם כן.
בית הכנסת ישורון
לאחר כמה שנים עבר בית הכנסת למבנה בבניין הסמוך, מס' 25, שם הוא עומד עד היום, כשצמוד לו אולם שמחות מפואר המשמש את תושבי האיזור.
בשנים האחרונות מקיים בית הכנסת כנסים חגיגיים מידי חול המועד, בהם משתתפים עשרות אנשים מהקהילות השונות, תפילות ברוב עם, דרשות בענייני הלכה ומנהג, ובליווי מוזיקלי מאת חזני ומקהלות אשכנז.
בית ישראל
ישיבת פרנקפורט בארץ ישראל הוקמה בשנת תשע"ו, כהמשך לישיבה העתיקה שפעלה בפרנקפורט במשך יותר משש מאות שנה, ועמדו בראשה גדולי ישראל חשובים (כהפני יהושע, השל"ה, ההפלאה, ועוד) ולמדו בה גדולי התלמידי חכמים שבכל אירופה.
מייסדי הישיבה הרב דוד כהן והרב משה מייברג, בעידודו הנמרץ של מוה"ר בנימין שלמה המבורגר.
הישיבה נועדה לגדל ת"ח גדולי תורה בתוך המסגרת של מסורת אשכנז, כפי שהיה במשך אלפיים שנה בארץ אשכנז / ריינוס. השאיפה שלנו היא, שבחורים בני אשכנז לא יאבדו את המסורת שלהם בישיבות ליטא, כשיראו את עצמם מוזרים ושונים. וכפי שמקובל בשאר העדות והחסידויות בארץ הקודש – שכל אחת מייסדת לעצמה ישיבה נפרדת כדי לשמור על המסורת של החוג / עדה / קהילה.
בשלב הראשון היא פעלה במתכונת מצומצמת של כולל שישי שבת ברח' בן יעקב 25 בבני ברק בראשותו של ר' דוד כהן.
כולל ישיבת פרנקפורט - בית ישראל
בשנת תשפ"ב הוקם הכולל המרכזי של ישיבת פרנקפורט בשכונת בית ישראל על ידי הרב משה מייברג.
לעת עתה הכולל פעיל בשעות הצהריים (סדר ב') ומתקיימות בו תפילות מנחה וערבית בקביעות בהשתתפות ציבור גדל והולך של לומדי הכולל ואברכים מהישיבות הסמוכות שבאים לטעום מהטעם של תפילה בסגנון היחודי של בני אשכנז.
במסגרת פעילות הכולל התוודעו רבים מבני אשכנז, ומצאצאי גדולי אשכנז, למסורת אבותיהם, ולחשיבות שלה על פי ההלכה והמנהג.
הישיבה מוציאה עלון שבועי על פרשת השבוע ועל ענייני הלכה נוסח ומנהג.
קהילת וויען – מנחת יצחק
קהילת וויען (וינה) שמרכזה בשכונת ויליאמסבורג שבברוקלין, נוסדה ע"י יהודים יוצאי ווינה, מיוצאי ה"שיף שול" בוינה. (ה"שיף שול" הוא בית הכנסת "קהל עדת ישראל" – בית הכנסת הראשי של וינה, רבה הראשון של הקהילה היה רבי שלמה זלמן שפיצר, חתנו של החת"ס, וסבא רבה של מוה"ר בנימין שלמה המבורגר) הקהילה מתנהלת לפי מנהגי אויברלנד (האיזורים שבהם התגוררו תלמידי מרן החת"ס) ומחזיקה סניפים גם בבורו פארק ומונסי.
בעוד קהילות וויען הותיקות הולכות ונסחפות אחרי זרם הסביבה (החסידית בעיקר), הוקם סניף נוסף לקהילה בירושלים, שמטרתו לחזק את מסורת אשכנז ולעצור את הסחף.
הקהילה הוקמה ע"י הרב עזריאל שטרן, וממוקמת ברח' מנחת יצחק בירושלים, במבנה קטן ברחבת הלובי של אחד הבניינים הגדולים ברחוב.
בקהילה מקפידים על מנהגי אשכנז כפי שנשתמרו בהונגריה העילית ובנותיה, עושים קידוש בבית הכנסת בליל שבת, מניחים תפילין בחול המועד, אומרים פיוטים, משמיטים מוריד הטל, במה מדליקין נאמר בתפילת ערבית (ולא בקב"ש) ועוד מנהגי אשכנז רבים.
בכל ליל שבת בית הכנסת מלא מפה לפה, ורבים מתושבי האיזור מגיעים להשתתף בתפילה בהתלהבות ובחמימות כמסורת יהודי הונגריה.