מהמסורות הותיקות ביותר בין עדות שבטי ישראל היא מסורת יהדות אשכנז, אף שעם התגבשות ציבור יראי ה' בארץ הקודש, הלכה היא ונשתכחה קמעא 📓 עד שקם הרה"ג רבי בנימין שלמה המבורגר שליט"א, ופעל להחזיר עטרה ליושנה, ולהשיב עטרת תפארת יהדות אשכנז על כנה 📓 שיחה נוקבת ומרתקת עם הרב המבורגר שליט"א, 📓 בהמשך תובא גם סקירה על בתי הכנסת במסורת מנהגי אשכנז ההולכים ומתפתחים בקרב הקהילות התורניות ברחבי הארץ
⌚ 9:00 -- יד ניסן ה'תשפ"ב --- פורסם בגליון "מוסף שבת קודש - יתד נאמן" על ידי הרב א. הכהן.
המסורת המפוארת של יהדות אשכנז, מסורת עתיקה היא וקדומה ששורשיה נעוצים כבר לפני אלף שנה ויותר.
בשלושים השנים האחרונות מחיה הרה"ג רבי בנימין שלמה המבורגר שליט"א את מסורת יהדות אשכנז מחדש במפעלות אדירים, המתפרשים משימור המנהגים, דרך הניגונים המסורתיים, וגולת הכותרת היא הקמת בתי כנסת בארץ ובעולם בנוסח הייחודי של יהדות אשכנז. בשיחה מיוחדת עם 'מוסף שבת קודש' המקודש למסורת, הוא מספר את סיפורה של עדת אשכנז ומסורתה:
"המנינים הללו נסגרו"...
בית הכנסת מקור חיים בפתח תקווה
"בגיל שנתיים התייתמתי מאבי זכרונו לברכה, לא עליכם", מספר הרב הגאון רבי בנימין שלמה המבורגר שליט"א, "ובילדותי ובבחרותי התחנכתי וגדלתי במחוזות שונים: בבית מדרש חסידי, בישיבה בחו"ל ובישיבה בארץ הקודש. אבל זאת תמיד ידעתי כי הורי הם ילידי אשכנז, וכי מצד אבי אני נין ונכד למרן החתם סופר זצוק"ל".
"ילד בן עשר הייתי", ממשיך הרב המבורגר בתיאור שנות ילדותו, השנים שבהן הונח היסוד למפעל חייו, "ושמעתי ברחוב כיצד פלוני שואל את דעתו היכן הוא התפלל בשבת, והלה ענה לו ב'דויטש מניין', כשכוונתו לאחד המניינים של יוצאי אשכנז שעדיין היו קיימים בימים ההם. והלה הגיב בביטול, והתגובה שלו נחרטה בזכרוני: 'אה, המניינים הללו עוד מעט ייסגרו, כבר כמעט ולא נשאר זכר לייק'ס של פעם'..."
"באותו רגע אני זוכר שחשבתי בליבי, מדוע שהמסורת המפוארת תיפסק? הרי אני בן ונכד לקהילות אשכנז המפוארות, ואני יכול להמשיך את המסורת המפוארת!"
"כעבור כמה שנים, כשכבר הייתי בחור צעיר, למדתי בספרי זקני, מרן החתם סופר זי"ע, והתעוררה לי שאלה: כיצד אנהג כשיש מחלוקת להלכה בין המשנה ברורה לחתם סופר? הרי מצד אחד המשנה ברורה הוא הפוסק האחרון, שאחר פסקיו צועדים כלל ישראל, ומאידך הלא אני צאצא של החתם סופר. הצגתי את השאלה בפני מרן הגר"ש וואזנר זצוק"ל, והוא השיב לי על אתר: "אתה תנהג כהחתם סופר!" הרגע הזה היה עבורי רגע מכונן בחיים. הרי מרן החתם סופר זצ"ל היה המהרי"ל של דור אחרון, והוא זה שהעמיד את התורה בהונגריה כולה בדורו ובדורות שאחריו, הוא זה ששמר על מנהגי פפד"מ שם גדל, והוא התמרור שלאורו בני אשכנז צועדים".
בית הכנסת בקרית ספר מקושט לשבועות כמסורת אשכנז
כמעט ונשתכחה מסורת אשכנז
המפגש המרתק עם הרה"ג רבי בנימין שלמה המבורגר מתרחש בביתו, בשכונת רמת אהרן שבבני ברק. אנחנו נכנסים לחדר עמוס קלסרים, המכילים אוסף עצום של מקורות למנהגי יהדות אשכנז המפוארה לדורותיה, ולצידם אוסף הקלטות של תווים ומנגינות שונות מניגוני אשכנז לדורותיהם, ומבקשים לעמוד על רז סודה של 'מורשת אשכנז', שאותה הוא מייצג בגאון זה עשרות בשנים.
הרב המבורגר נענה לבקשתנו, וראשית פותח את דבריו בשבח למערכת 'מוסף שבת קודש', אשר מקדישה גליון מיוחד לנושא החשוב והיסודי של 'מסורת'. "הנה, למרות שרוב רבותינו הראשונים הם בני אשכנז, ולמרות שלאורך מאות שנים התורה עברה מדור לדור בכלל ישראל דרך קהילות אשכנז, הרי שהמציאות של הדור שבו גדלתי הייתה, שכמעט ולא נשאר שריד מיהדות מפוארת זו".
היו כמה בתי כנסת ותיקים כאן בבני ברק: 'אהבת חסד' של הגר"י הלברשטט ו'קהל עדת ישורון' של הגרי"י ארנטרוי זכר צדיקים לברכה. היו גם בתי הכנסיות 'מקור חיים' בפתח תקווה ו'אהבת תורה' בחיפה. אבל אלו היו מקומות בודדים, ומרבית המתפללים בהם היו מבני הדור המבוגר, כשבניהם אחריהם כבר הלכו בדרך כלל לישיבות הקדושות שנהגו כמסורת ליטא, ולא המשיכו את מנהגי אבותיהם. וכך נוצר מצב עגום, שמרבית הצאצאים של יוצאי אשכנז אינם מכירים את טיבה של עדתם ומנהגיה".
"והגיעו הדברים לידי כך, שיש אף רבים מביניהם שסבורים כי הנהגת 'תורה עם דרך ארץ' היא מהותה ודרכה של יהדות גרמניה מקדמת דנא, ואינם מודעים כלל לעובדה שיהדות אשכנז שלפני תקופת הרפורמה התנהלה באופן אחר לגמרי. יש גם רבים שסבורים שכל 'מסורת' אשכנז מסתכמת בטלית לילד בבית הכנסת ובהמתנה בת שלוש שעות בין אכילת בשר וחלב (שאגב, זו דעת הרבה ראשונים ואחרונים), ואינם יודעים שמדובר בעולם מלא מנהגים והלכות וניואנסים שונים בניגונים ובנוסחאות".
'ולו יקהת עמים'
הרה"ג רבי בנימין שלמה המבורגר שליט"א
הרב המבורגר עוצר משטף דבריו, וממשיך לתאר את המצב העגום של מורשת אשכנז בדור הקודם: "מו"ר המשגיח הרב וולבה זללה"ה מתבטא במאמר: 'כמה אמונה תמימה היתה מצויה בין יהודי אשכנז, כמה דקדוק במצוות תוך מסירות נפש, כמה תמימות באמונה פשוטה דווקא! מי יכול לספר על הקהילות הנהדרות והמסודרות להפליא שיהדות אשכנז התברכה בהן'!"
"גם אותם בתי כנסת ותיקים שהזכרתי, שקבעו את נוסח תפילותיהם כמנהג אשכנז הישן, שהיה נהוג בדרום ומערב גרמניה, התקשו למצוא בארץ ישראל מחזורים עם נוסח הפיוטים המקובל עליהם, ונאלצו להשתמש בעל כרחם במחזורים כמנהג פולין. חוסר בקיאות במנהגים ומקורותיהם, עורר אצל אחרים פקפוקים בטיב מנהגי אשכנז. המצב הוביל לכך, שיוצאי אשכנז הנמיכו קמעה קמעה את קומתם. הם התפעלו, ובצדק, מהטוב והיפה שיש בשאר העדות, ורבים מהם דבקו בס"ד בכל נפשם בישיבות הקדושות שקמו בארץ ישראל, אך למרבה הצער הם שכחו בדרך את האוצר התורני הרוחני העשיר שגודש את תרמילם הם".
"דור האבות של יוצאי אשכנז המשיך להצטמק משנה לשנה, וצאצאיהם התנתקו מעברם העשיר. רק מעטים יודעים על היסטוריית קיומן של הישיבות הגדולות בקהילות אשכנז לאורך דורות על גבי דורות, ורק יחידים שמרו על מעט מזעיר ממנהגי אשכנז ומסורת ההלכה הקדומה והמקודשת, כמעין תזכורת מעומעמת לבית אבא וסבא".
"אזכיר כמשל בלבד, את הגאון רבי יונה מרצבך זצ"ל, שהיה אב"ד בגרמניה לפני השואה, ואחרי המלחמה כיהן בישיבת 'קול תורה'. הוא הפנה פעם שאלה נוקבת אל בני אשכנז יושבי ארץ ישראל: מי הוא זה שהרשה לבני גרמניה לבגוד במנהגי העדה ולשנותם?! הגר"י מרצבך חרד מאוד לשלמותו של מנהג אשכנז, ועמד על כך שאסור לזנוח או לשנות את המנהגים הללו. אגב, הגר"י מרצבך הגיב פעם על הכינוי המקובל בציבור ליהודי אשכנז, 'יקה', שבעיני רבים יש בו נימה של לעג לתכונותיהם של יהודי גרמניה, והצביע על דעת הראשונים המובאת בפירוש הרמב"ן לתורה על הפסוק "ולא יקהת עמים – 'יקה', פירשו בו לשון משמעת וקיבול המצוה".
"חלילה לנו מלזלזל במנהגי עדות אחרות ובמנהגי הישיבות הקדושות ח"ו, ובודאי שמי שכך היא דרך אבותיו – ינהג כך וכך ינהיג את ביתו. אבל מי שהוא בן לעדת אשכנז המפוארת, אין שום סיבה שלא ינהג כמסורת בית אבותיו!"
בית כנסת אחד ושלושה תנאים
המרכז הרפואי מעייני הישועה
מהיכן שאבתם את התעוזה להקים את בית הכנסת הראשון של יוצאי אשכנז?
תעוזה?! חשתי צורך קיומי בזה. הרגשתי שאני לא מוצא את עצמי במקומות אחרים! יש לי ידיד טוב שהיה שותף להרגשתי זו, הלא הוא הרה"ג ר' יוסף ברוך הופנר שליט"א, רב בית הרפואה 'מעייני הישועה'.
באותה תקופה בדיוק הוקם בית הרפואה, ובית הכנסת שנבנה בבניין בית החולים עמד ריק ושומם. נגשנו למייסד בית הרפואה, הרב ד"ר משה רוטשילד ז"ל וביקשנו את הסכמתו להקדיש את בית הכנסת עבור קהילת יוצאי אשכנז. ד"ר רוטשילד הסכים מיד לבקשתנו, אך התנה שלושה תנאים: א. שנתפלל נוסח אשכנז. ב. שלא יביאו לבית הכנסת ילדים מתחת לגיל שש (כדי שילדים לא 'יטיילו' בבית הרפואה. א.ה.) ג. שנפתח את בית הכנסת כבר באותה שבת! המדובר היה על השבת האחרונה של שנת תשנ"א, והתנאי האחרון היה בבחינת 'על מנת שתעלי לרקיע', אבל במאמץ מרובה הצלחנו לגייס כמה יהודים ש'יעשו טובה' ויבואו באותה שבת לתפילות.
לאחר מכן הגיעו הימים הנוראים, וכאן כבר הבנו שלא נצליח מיד להקים מנין כנוסח ומנהגי אשכנז, ולכן באמת באותה שנה התפללנו כמנהג הישיבות. אבל מיד בשבת שובה כבר המשכנו להתפלל כמנהגי אשכנז, ובאותה שבת אף 'העזתי' לומר פיוט בברכות קריאת שמע...
הרב הראשון של בית הכנסת, היה הגאון רבי ישראל זיכרמן שליט"א, כיום הרב של 'אחוזת ברכפלד', שכיהן באותה תקופה כרב בית הרפואה, ועל אף שהוא איננו נמנה על יוצאי אשכנז, הוא עודד ודירבן אותנו להקים ולבסס את המניין. באותה תקופה הגר"י זיכרמן סיפר על המניין החדש שנוסד בבית הרפואה לראש 'ועד ההלכה' של בית הרפואה, הלא הוא מרן הגר"ש וואזנר זצוק"ל, ומרן בעל 'שבט הלוי' אמר לו שבוודאי יש בזה חיזוק גדול לחומת היהדות, ואין ספק שהדבר גורם נחת רוח בשמים וזכות לכלל ישראל.
ב'שבת מברכין' הראשונה לאחר יסוד המניין, פנה אלינו הרב זליט"א ושאל מדוע אנחנו לא מזכירים את ה'מולד' לפני ברכת החודש?! הסברתי לו, שזהו מנהג אשכנז הקדם, וגם במשנה ברורה לא מופיע המנהג של הזכרת ה'מולד'. ואכן, הוא סבר וקיבל, וכך לאט לאט קיבל המניין את הצביון המיוחד על פי מסורת יהדות אשכנז.
מנהג אבותינו בידינו
והשלב הבא היה הוצאת הספרים המפורסמים 'שרשי מנהג אשכנז'?
זה כבר הגיע בעקבות בית הכנסת... מידי פעם הגיעו לבית הכנסת אורחים שאינם בקיאים במסורת אשכנז, שהעלו שאלות ותמיהות על מנהגים שונים שנהוגים בבית הכנסת. מקצתם אף חששו שמא מנהגי אשכנז הם חלילה שלא כדין, ובאו בטענות ומענות על קיומם בזמן הזה. היו אף שבהבל פיהם חרצו את דינה של מסורת אשכנז כביכול היא לא ראויה להישמר בימינו ביד יראי ה'...
ואכן, 'מבקרים' מסוג זה הצליחו למוטט את מסורת אשכנז בבתי כנסת רבים, כאשר לא היה בידי יוצאי אשכנז הידע הדרוש כדי להשיב על טענותיהם הטורדניות. הגיעו הדברים לשיא, כאשר כמה ימים לאחר חג הפורים הראשון של בית הכנסת, ניגש אלי תלמיד חכם פלוני שהתפלל אתנו, ונזף בי: איך אתה עוקר רמ"א מפורש, ולא בירכת 'שהחיינו' על מגילת אסתר בבוקר?! ניסיתי להסביר לו שכך הוא מנהג אשכנז, וכן היא גם דעת מרן הבית יוסף והגר"א, כמובן שדעתו לא נחה מההסבר. בכדי לענות על טענה זו, החלטתי לכתוב קונטרס עם כל השיטות והסברי המנהג. זה היה בימים שלפני עידן המדפסות המהירות המוכרות כיום, אז הדפסתי עשרים עותקים בלבד, וכמובן שהם 'נחטפו' מיד.
כעבור כמה ימים פנה אלי תלמיד חכם אחד, ואמר לי:תתכונן לליל פסח, שבו אתם לא אומרים הלל בבית הכנסת, ו'תקדים רפואה למכה' עם קונטרס דומה'... ואכן קיבלתי את עצתו, ובזכות הקונטרס שכתבתי מראש, הפעם לא היתה סערה סביב הנושא. וכך המשכתי להוציא עוד קונטרס ועוד קונטרס, ובמשך הזמן חברו הקונטרסים יחדיו לכך הראשון של 'שרשי מנהג אשכנז'.
פעם פנה אלי תלמיד חכם והעיר לי מדוע אנחנו עושים קידוש בליל שבת בבית הכנסת, הרי זה לא מקובל היום. השבתי לו, שכבר בשנים הראשונות בבני ברק, כשהגיעו יוצאי אשכנז הראשונים לבני ברק, התעוררה השאלה הזאת, כשהקימו את בית הכנסת 'אהבת חסד', וכששאלו את מרן החזו"א זללה"ה הוא הורה להמשיך את המנהג. אך אותו תלמיד חכם מיאן לקבל את תשובתי, ונענה וטען שהוראת החזו"א התייחסה רק לאותם ימים, שבהם הם עלו מאשכנז, ואילו היום זה דור חדש...
ואמנם אני בעניי לא הבנתי את דבריו. מתי 'פג תוקפו' של המנהג?! הלא יש לנו על מי לסמוך! אבל בכל זאת עליתי למעונות של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א (בעת קיום השיחה זהו התואר, ובעווה"ר בעת הורדת הגליון לדפוס נשבה ארון האלקים. א.ה) ושאלתיו האם הוראת דודו מרן החזון איש זללה"ה נאמרה רק לאותם בני אשכנז שנולדו בארץ אשכנז, או גם לבניהם שנולדו בארץ ישראל? ומרן (שליט"א) השיב שמקום הלידה אינו משנה ואין חילוק בין אבות לבנים, ופסקי רבותינו הראשונים והאחרונים שמפיהם חיים בני אשכנז תקפים במידה שווה על ילידי חו"ל וילידי ארה"ק, הן לבי עשיית קידוש בבית הכנסת והן לגבי כל שאר מנהגי אשכנז.
וכך, למרות שכיום אין בבתי הכנסת הוותיקים 'אהבת חסד' ו'קהל עדת ישורון' שום יוצא אשכנז, עדיין ממשיכים לקדש בליל שבת בבית הכנסת, וכשרצו כמה פעמים להפסיק את המנהג, עלו לשאול את מרן הגר"ח (שליט"א) והוא לא התיר להם.
רוח זקנים נוחה
לא הרגשתם מעולם איזושהי 'נקיפת מצפון' על שינוי המנהג מבתי הכנסת הנוהגים כמנהגי עולם הישיבות?
לאורך כל הדרך, גדולי הדור מנהיגי עולם הישיבות תמכו בנו ועודדו אותנו. אם זה רבינו הגדול מרן ראש הישיבה הגראמ"מ שך זצוק"ל, שתמך ועודד אותנו מחד, ואף הוסיף והביע את מורת רוחו מביטול מנהגים מקובלים מקדמת דנא, ולא אחת הביע את צערו על כך שבבתי הכנסיות מדלגים חלק נכבד מפיוטי המחזור בימים הנוראים, כנגד כל מורשת הדורות, ושאל במה חשובים הפיוטים שנאמרים מהפיוטים שהוחלט שלא לאומרם. ולמקורביו אף סיפר רבינו הגדול זצ"ל, כי בווילנא ובליטא כולה, מלבד בקלויז של רבינו הגר"א זי"ע עצמו, לא הונהגו מנהגי הגר"א, כי יהודי ליטא וחכמיה שמרו על מנהגי אבותיהם שקדמו לימי הגר"א...
ומעשה שהיה, שפעם תלמיד מבני אשכנז שמנהג אבותיו להמתין שלוש שעות בין אכילת בשר וחלב, התלבט אם עליו להחמיר ולהמתין שש שעות כמנהג חבריו בישיבה, ושאל לדעתו של מרן הגראמ"מ שך זצ"ל. ומרן הורה לו: אביך הוא אדם ירא שמים, ואין לך להחמיר יותר מכפי שקיבלת מאביך. אל תשנה מנהג אבותיך!
שמענו בשם מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן זצוק"ל, ששיבח אתכם ואת מפעלותיכם להחזרת עטרת אשכנז ליושנה.
אני לא שמעתי אישית מפיו, אבל שמעתי זאת מאלו ששמעו את המשפט. מרן הגראי"ל זצ"ל ראה חשיבות מרובה בהזכרה מתמדת לבני אשכנז כי בגרמניה חיו אנשים גדולים מגאוני הדורות, כמו המהר"ם מרוטנבורג והרא"ש, והיה אומר שהאישים הכי גדולים שהיו לנו חיו במדינות צרפת וגרמניה. בנוסף לכך, גם מרן הגראי"ל החשיב מאוד את הקפדת בני אשכנז על אמירת הפיוטים, והביע את צערו על כך שבני ארצות אחרות חדלו מאמירתם.
עוד דיבר מרן הגראי"ל רבות בשבח המניינים של בני אשכנז בארץ ישראל, שהחזירו את אמירת כל הפיוטים הן בשבתות והן ברגלים, וממשיכים את המסורת הישנה לומר בציבור 'אדון עולם' ו'יגדל' לפני התפילה ולאחריה. הוא העלה על נס את המאמצים של יוצאי אשכנז להחיות את הניגונים המקובלים מקדם, וציין כי חלק מהניגונים הללו הם מורשה מהמהרי"ל ולמעלה בקודש.
באחד ממסעות החיזוק של מרן הגראי"ל זצ"ל לארה"ב, הוא נשא דברים בבית כנסת 'קהל עדת ישורון' של יוצאי גרמניה בוושינגטון הייטס, ודיבר בשבח הדבקות במנהגי אבות ללא שינוי, ועל חשיבות דביקות בני הקהילה שם במנהג פרנקפורט.
ומעשה שהיה שאחד מידידיי, אברך בן תורה ממשפחה יוצאת ליטא, סיפר למרן הגראי"ל זצ"ל כי הוא הורגל להתפלל באחד מבתי הכנסת המתפללים כמנהג אשכנז, והוא חש התרוממות מיוחדת בנוסח התפילה המונהג בהם, וממילא גם ילדיו מתחנכים לאור מסורת זו. ומרן זצ"ל חיזק את ידיו, ואמר לו שהדבר ישר והגון, וכי עליו להמשיך להתפלל באותו בית כנסת.
בשנותיו האחרונות של מרן הגראי"ל זצ"ל ביקשני ידידי הג"ר עזריאל מונק שליט"א להמציא למרן זצ"ל הקלטה של ניגון פרנקפורטאי ל'יגדל', זצ"ל זכר מהתקופה שהיה בשוויץ, ניגון שעודד וחיזק אותו בתקופה שבה הוא היה פליט ללא משפחה, ומאז שרו את הניגון הזה בביתו בקביעות.
יהודי גרמניה לא השתמדו?!
פעם נכנסו אל מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, ושאלוהו האם לחזור למסורת אשכנז, ומרן הגרי"ש הדגיש בתשובתו את הענין של הגיית החולם של בני אשכנז, ואמר שזהו דקדוק נכון יותר. אחד הנוכחים בחדר לא האמין למשמע אוזניו, וחזור ושאל: 'אפילו בקריאת שמע אפשר לשנות?' השיב לו מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל: אדרבה, לבני אשכנז זה יותר טוב, כי כך הם מדגישים יותר את האמירה, אצלנו חולם זה צירה, ואצלם זה חולם. ובאומרו 'אצלם זה חולם' הגה מרן הגרי"ש את המילה 'חולם' בהגייתה האשכנזית הקדומה כפי שנשתמרה תנועה זו בדרום גרמניה – אאו.
הגאון רבי גדליה נדל זצוק"ל התפלל אצלנו בבית הכנסת פעמים רבות, והביע התפעלות כבירה מהמסורת הנשמרת בו, ואמר שאנחנו מחזירים אבידה לכלל ישראל, ולא ליוצאי אשכנז בלבד. פעם הוא סיפר, שהוא זוכר מעיר מולדתו שאוול בליטא, שהיה בבית הכנסת המקומי חזן ומשוררים, ונהגו לומר את הפיוטים. והוא הוסיף ואמר, שאלו שהוציאו את הזמרה והנגינה מעבודת התפילה, כפי שהיה מקובל בעם ישראל מאז עבודת הלוייים בבית המקדש, החריבו את התפילה כי לא ניתן לבטא רגש פנימי בלא מוזיקה. בבקיאותו הגדולה בחכמת המוזיקה הביע הגר"ג נדל זצ"ל את התפעלותו מלחני התפילה בסערת נפש בלתי רגילה, כשעיניו זולגות דמעות וזרועותיו נעות בהתרגשות רבה.
בהמשך צצו וקמו עוד ועוד בתי כנסיות ברחבי הארץ. כיצד השתלשלה ההתפתחות המבורכת?
אינני יודע אם ההתפתחות הייתה מכוונת, אבל העובדה היא, שעם כל ספר נוסף שיצא מסדרת 'שרשי מנהג אשכנז' – קם עוד בית כנסת... ככל שהציבור נוכח עד כמה מדובר במסורת ותיקה ואיתנה, כך בני אשכנז החלו לחזור לצור מחצבתם.
רק לפני שנים לא רבות, הבורות ששררה בנוגע ליהדות אשכנז הייתה בלתי נתפסת. שוחחתי פעם עם יהודי, וכשאמרתי לו שאני יוצא גרמניה, הוא תיקן אותי, 'בטח התכוונת רומניה'. לא, אמרתי לו, גרמניה. והוא התפלא מאוד, כיצד זה יתכן, הרי עובדה מפורסמת היא שכל יהודי גרמניה השתמדו...
ריבונו של עולם! הרי גרמניה היא הארץ היחידה באירופה שהתקיימו בה ישיבות ברציפות במשך למעלה מאלף שנה! ומדובר בישיבות גדולות ומפורסמות.... אפילו בפולין לא היה רצף של חמש מאות שנה... מאז ימי רבנו גרשום מאור הגולה ועד הערוך לנר ברציפות היו ישיבות בגרמניה!
לאחר כל פעולותיכם הברוכות בתחום שימור מסורת יהדות אשכנז, האם יש חזון להמשך הפעילות בעתיד?
ראו, בכובעי השני, אני מחבר הספר 'משיחי השקר ומתנגדיהם', כך שאני מסרב להנפיק נבואות וחזיונות.... אבל יש לי רצון אמיתי שיהדות אשכנז תחזור לימי תפארתה, שלא תהיה בושה להיות 'ייקה'. שהייק'ס יחזרו למה שהם באמת צריכים להיות!
コメント